מאמרים

לחץ וחרדה אצל ספורטאים

מאת צופית תדמור - אימון מנטאלי

אחת הבעיות השכיחות שאני נתקלת בעבודתי עם ספורטאים היא חוסר יכולתם להתמודד עם תחושות לחץ וחרדה בזמן משחק. תחושת הלחץ עלולה להופיע ערב לפני משחק ואפילו מספר ימים לפני. הסימפטומים של לחץ הם רבים ומגוונים:

חוסר יכולת להירדם, קושי לעסוק בפעילויות הדורשות ריכוז כמו קריאה או כתיבה, חוסר סבלנות, נטייה להתרגז בקלות, כאבי בטן, בחילות, הקאות, "פרפרים בבטן", שילשולים, התכווצויות שרירים, דופק מוגבר וזיעה קרה, דאגה בלתי פוסקת על "מה יהיה במשחק" ותחושת בלבול כללית. סימני לחץ אלה משתנים משחקן לשחקן ולא כל הסימנים מופיעים אצל כל השחקנים.

בזמן משחק, שחקן הסובל מתחושת לחץ עלול לחוש כי רגליו כבדות, הוא יתקשה להתרכז ולקבל החלטות וכתוצאה מכך, יכולת המשחק שלו תפגע.  אולם עובדה היא שלא כל השחקנים לחוצים באותה המידה. חווית הלחץ היא סובייקטיבית והיא תלויה בפרשנות האישית שהשחקן מעניק לאירוע. לדוגמא: כששאלתי שחקנים מתי הם חווים לחץ רב יותר – כשהם משחקים מול קבוצות הנחשבות חזקות מהן או במשחקים מול קבוצות חלשות? היו שאמרו שחווית הלחץ מול קבוצות חזקות היא פחותה כי יש פחות סיכויים להצליח ולכן הציפיות מראש נמוכות ואילו אחרים אמרו שדווקא מול קבוצות חלשות הם חווים לחץ מופחת כיוון שהם בטוחים ביכולתם להצליח.

יכולת השחקן להתמודד עם התחושות הללו היא אחד המדדים שיקבעו האם השחקן יוכל למצות את הפוטנציאל שלו בזמן אמת או לבכות על המזל שחמק בין הרגלים.

אז מה ניתן לעשות? כיצד מתמודדים נכון?

צעד ראשון הוא שהשחקן יכיר בכך שהוא אכן לחוץ (כואבת לי הבטן מהלחץ ולא בגלל שאכלתי משהו מקולקל).

צעד שני, לאחר ההכרה ברמת הלחץ, על השחקן יש לבצע פעולות לוויסות ואיזון הלחץ. לדוגמא:

1.      איסוף של כמה שיותר מידע לגבי המשחק באמצעות המאמן וצפייה במשחקים קודמים של הקבוצה היריבה. למד מיהם השחקנים, מה שיטת המשחק שלהם, איזה דגשים עליך לדעת לגבי תפקידך, מה הציפיות ממך בתפקיד , מה עבד במשחקים קודמים ומה פחות. איסוף מידע נכון יגדיל את יכולת החשיבה והניתוח של השחקן במגרש ובכך גם יקטין את רמת אי הוודאות והחרדה עקב המשחק.

2.      שליטה על המחשבות והרגשות שלך. הגורם המרכזי ללחץ של השחקן הוא השחקן עצמו. המחשבות הן שגורמות לזהות מצב כמלחיץ ולהגיב אליו בהתאם. כשהשחקן ילמד לתת פירוש אחר למצב – כל התגובות שלו ישתנו בהתאם. לכן במקום לעסוק במחשבות "מה יהיה אם לא אשחק טוב?", יש לעצור את המחשבה השלילית וליצור דיבור עצמי חיובי כגון: "אני מאמין ביכולת שלי בכל מצב". מומלץ להכין מראש סדרה של אמירות חיוביות ולחזור עליהן מספר פעמים במהלך היום.  יכולתו של השחקן לשמור על הרגשות שלו בזמן מצוקה ולהישאר חיובי הנה חיונית ביותר להצלחתו במגרש.

3.      שימוש בטכניקת ההדמיה בכדי להעלות בדמיון ביצועים טובים/הצלחות מהעבר, אשר יזכירו את המראה ואת ההרגשה. כמו כן, לדמיין לעצמו מצבים הקשורים לתפקוד הקבוצה, מיקום השחקנים במצבי משחק משתנים ומיקום שחקני היריב, וכיצד הוא יגיב בסיטואציות השונות. טכניקת ההדמיה עוזרת להקטין את חוסר הוודאות ומעלה את הביטחון העצמי ותחושת הרוגע.

4.      שימוש בטכניקות הרפיה לשחרור הראש והגוף – כדי שטכניקה זו תשפיע, יש לתרגל אותה כמה שיותר. ההרפיה "מנקה" את הראש ומסייעת לווסת את הלחץ (אפילו באמצעות נשימה עמוקה)

כמו כל רכישת מיומנות חדשה, יש להקדיש זמן מתאים לתרגול ולבחינת הפעולה ורק אחר כך להסיק מסקנות לגבי יעילותה.

בהצלחה

  מעטפת שירות רפואית ייחודית המיועדת לילדים העוסקים בפעילות ספורטיבית.

שירות חדשני הכולל טיפולים ע"י מומחים בתחום רפואת הספורט, בזמינות מיידית, ללא תשלום וללא השתתפות עצמית ו זאת מתוך ראיית הילדים כספורטאים לכל עניין ודבר.